סבלו של משיח

אמר השטן לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך למי? אמר לו: למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבושת פנים. אמר לו: רבונו של עולם, הראהו לי. אמר לו: בא וראה אותו. כיון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו ואמר: בודאי זהו משיח שעתיד להפיל לי ולכל שרי אומות העולם בגיהנם.

באותה שעה התרגשו אומות העולם, אמרו לפניו: רבונו של עולם! מי הוא זה שאנו נופלים בידו? מה שמו ומה טיבו? אמר להן הקדוש ברוך הוא: אפרים משיח צדקי שמו, מגביה קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו, ואין אומה ולשון יכולה לעמוד בו וכל אויביו וצריו מתבהלים ובורחים מלפניו, ואף נהרות פוסקים בימינו.

התחיל הקדוש ברוך מתנה עם מלך המשיח ואומר: הללו שגנוזים אצלך, עונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזך, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו, ומשנקים את רוחך בעול, ובעונותיהם של אלו עתידה לשונך לדבק בחכך, רצונך בכך? אמר משיח לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שמא אותו צער שנים רבות הן? אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך וחיי ראשי, שבוע אחד גזרתי עליך, אם נפשך עצבה, אני טורדם מעכשיו. אמר לפניו: רבון העולמים! בגילת נפשי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל, ולא חיים בלבד יוושעו בימי, אלא אף אותם שגנוזים בעפר, ולא מתים בלבד יוושעו בימי, אלא אף אותם שמתו מימות אדם הראשון עד עכשיו, ולא אלו בלבד, אלא אף נפלים יוושעו בימי, ולא נפלים בלבד, אלא אף מי שעלתה על דעתך לברוא ולא נבראו – בכך אני רוצה, בכך אני מקבל עלי.

אמרו: שבוע שבן דוד בא בו מביאים קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו עד שנכפפה קומתו, והוא צועק ובוכה ועולה קולו למרום. אמר לפניו: רבונו של עולם, כמה יהא כוחי? כמה יהא רוחי? כמה תהא נשמתי? וכמה יהו אברי? לא בשר ודם אני?... באותה שעה אומר לו הקדוש ברוך הוא: אפרים משיח צדקי, כבר קבלת עליך מששת ימי בראשית, עכשיו יהא צער שלך כצער שלי, שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בני לבין אומות העולם, חייך וחיי ראשי, לא נכנסתי לכסא שלי! ואם אין אתה מאמין, ראה טל שעלה על ראשי. באותה שעה אומר לפניו: רבונו של עולם, עכשיו נתישבה דעתי, דיו לעבד שיהא כרבו.

(פסיקתא רבתי ל"ה-ל"ז: ילק"ש ישעיה ת"ק)